הקו כאן מזמן מָחוּק: גילה תורחב לשלושה כיוונים, רצף סיפוחי עד הר גילה ובכלל זה ואדי כרמיזן

ביום רביעי ה-16.12.15 אושרה להפקדה תכנית לבניית 891 יחידות דיור (יח"ד) על המדרונות שמדרום לשכונת גילה . גילה נמצאת בשטח הגדה המערבית שסופח לירושלים באורח חד צדדי והוא עדיין בגדר שטח כבוש. לכן, מבחינת המשפט הבינלאומי, מעמדה של גילה אינו שונה מזה של שאר ההתנחלויות שהקימה ישראל בגדה. את תכנית הבנייה (תב"ע) עצמה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים בדצמבר 2012. אולם, בשל מבנה הבעלות על הקרקע שעליה עתידים להיבנות הבתים – ריבוי בעלים לרבות רשות מקרקעי ישראל, קק"ל וחברת "גילו בגילה" הפרטית – נדרש אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים לתכנית איחוד וחלוקה מחדש של החלקות והמגרשים כדי לאפשר את הבנייה.

עבודות להרחבת גילה בשנת 2011. צילום: בז רטנר, רויטרס, 16.1.11

הוועדה המקומית הייתה אמורה לדון בתכנית האיחוד והחלוקה כבר בחודש נובמבר, אך זו הורדה מסדר היום של הוועדה ברגע האחרון כדי למנוע תקרית דיפלומטית בעת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון. החודש אישרה הוועדה המקומית את תכנית האיחוד והחלוקה, וכתוצאה מכך אושרה תכנית הבנייה להפקדה.

תכנית הבנייה שאושרה היא אחת מבין שלוש תכניות שאושרו בוועדה המחוזית עבור גילה מאז שנת 2012. תכנית שנייה, בסדר גודל דומה, מיועדת להרחיב את גילה מערבה לכיוון הכפר הפלסטיני אל-ולג'ה – שמחצית מאדמותיו הופקעו על ידי ישראל לטובת הקמת גילה או נתפסו בצו תפיסה צבאית לטובת הקמת ההתנחלות הר גילה, וגדר ההפרדה מנתקת את תושביו מאדמותיהם החקלאיות – שחלקן שהוכרז כגן לאומי "נחל רפאים" הגובל בתכנית זו – וחונקת כל אפשרות לפיתוחו. תכנית שלישית מאפשרת בנייה של כמאה יחידות דיור בסמוך לשכונה הפלסטינית בית צפאפא. בשונה מהתכנית הראשונה, שתי תכניות אלה חלות על קרקע שישראל הכריזה עליה אדמת מדינה, הליך המבוצע על סמך פרשנות מסולפת של החוק ונועד להעברת קרקע מידיים פלסטיניות להתנחלויות. כיוון שהקרקעות הוגדרו כאדמת מדינה, לא נדרש אישור של תכנית איחוד וחלוקה כדי להפקיד את התכניות. במקרה של התכנית שעתידה להרחיב את גילה לכיוון אל-ולג'ה כבר פורסמו מכרזים לבניית יחידות הדיור, ואישורי בנייה צפויים להינתן ליזמים כבר בשבועות הקרובים.

לפי נתוני עיריית ירושלים חיים בגילה נכון לשנת 2015 כ-32 אלף תושבים בכ-9,000 יחידות דיור. שלוש התכניות יחדיו יאפשרו להגדיל את מספר יחידות הדיור המאושרות בגילה ב-23.5%.

מפת דרום באדיבות עיר עמים. 

עופר איובי, יושב ראש המנהל הקהילתי של גילה, בירך על התוכנית: "כל מי שחושב שגילה היא שטחים, אני מזמין אותו לביקור שיראה את הרצף בין גילה לקטמון, לתלפיות, להר חומה ולמלחה. הקו כאן מזמן מחוק". ואכן, אישור תכניות אלה בידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים הוא ביטוי נוסף למדיניות הרחבת ההתנחלויות והנצחתן שמובילה ממשלת ישראל ולטשטוש הקו הירוק.

הרחבתה של גילה דרומה, לכיוון ואדי כרמיזן, אושרה במקביל לחידוש העבודות להקמת מקטע של גדר ההפרדה מעברו השני של הוואדי. התוואי באזור העיירה בית ג'אלא נועד לחצוץ בין תושבי העיירה הפלסטינים לבין אדמותיהם החקלאיות הפרטיות בוואדי כרמיזן, ולספח דה-פקטו אותו ואת ההתנחלות הר גילה לישראל. הרחבת גילה דרומה, במקביל להקמת מקטע הגדר באזור, תאפשר לייצר רצף טריטוריאלי בין גילה, שבתחומה המוניציפלי של ירושלים, לבין ההתנחלויות הר גילה, השייכת למועצה האזורית גוש עציון. ואדי כרמיזן – שאדמותיו משמשות את תושבי בית ג'אלא הן כמקור פרנסה חיוני והן כאתר לבילוי שעות הפנאי – יהפוך ככל הנראה לשטח ציבורי פתוח עבור תושבי גילה והר גילה. הדבר ממחיש את מופרכותם של טיעוני הביטחון ששימשו בעשור הקודם לקבוע את תוואי הגדר – שהגדירו "מרחב התרעה" כצורך בטחוני – והתקבלו על ידי שופטי בג"ץ, ומעיד על מדיניות הסיפוח של קרקעות פלסטיניות לשטח הריבוני של ישראל.