הכפר אל-ג'יפתליק בבקעת הירדן

1 ינואר 2014

בבקעת הירדן ישנם למעלה מ-20 ריכוזי אוכלוסייה פלסטיניים שכל שטחם נכלל בשטח C. נכון לאוגוסט 2013, הכפר היחיד מתוכם שישראל הכינה ואישרה עבורו תוכניות מתאר הוא אל-ג'יפתליק, שבו גרו בשנת 2007 למעלה מ-3,700 תושבים. בשנת 2005 אושרו לכפר שלוש תוכניות. כולן הוכנו ללא שיתוף התושבים והן מגבילות את הבנייה והפיתוח בכפר לחלק מצומצם משטחו: בעת אישורן כללו גבולות התוכניות רק 60% מהשטח הבנוי של הכפר, והותירו 40% מהמבנים בו חשופים לסכנת הריסה. המתכננים לא ייעדו שטח למבני ציבור, לא אפשרו סלילת דרכים, ולא הותירו שטחים ריקים לבנייה ולפיתוח עתידיים. לפי נתוני בצלם, משנת 2005 המנהל האזרחי הרס באל-ג'יפתליק לפחות 11 יחידות דיור שנבנו לפני הכנת תוכניות המתאר לכפר. ההריסות הותירו 133 אנשים ללא קורת גג, ובהם לפחות 50 ילדים. חמשת המבנים האחרונים נהרסו ב-24.1.13. בעקבות ההריסות, נותרו 34 אנשים, בהם 18 ילדים, ללא בית. נוסף על כך, ראש מועצת הכפר מסר לבצלם כי המנהל הרס עשרות מבנים חקלאיים באדמות הכפר.

בית משפחת מובארכ בכפר אל-ג'יפתליק שנהרס בידי המנהל האזרחי ב-15.3.12. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 15.3.12

המנהל האזרחי אישר לכפר חיבור חלקי לחשמל - רק לחלקים שנכללו בתוכניות המתאר. אולם בפועל, רק אחד מתוך שלושת מתחמי הכפר שתוכננו חוברו לרשת החשמל. בלית ברירה, חיברו תושבי הכפר את כלל בתי הכפר לחיבור יחיד זה, שאינו מתאים לאספקת חשמל לכפר שלם. כתוצאה מכך, זרם החשמל בכפר חלש, מזיק למכשירי חשמל ומאפשר רק תאורה עמומה. לפי דו"ח שפרסם המנהל האזרחי בספטמבר 2012, פרויקט של בניית חדרי חשמל והפרדת חשמל למתחמי הכפר השונים,במימון הרשות הפלסטינית, נמצא בהליכי תכנון. עד ל-1.5.13 הפרוייקט טרם הוצא אל הפועל.

ראש המועצה מסר לבצלם כי הכפר חובר לרשת המים בשנת 1984 וכי למרות שמספר תושביו הוכפל מאז, המנהל האזרחי לא אישר עד היום את הרחבת הרשת ואת הגדלת כמות המים המוזרמת אליה. הצינורות הצרים והישנים אינם מצליחים להעביר את כמות המים הנדרשת לכל אזורי הכפר, ורשת המים בו סובלת מדליפות בהיקף של כ-40%. כתוצאה מכך, סובלים תושבי הכפר ממחסור במים בחודשי הקיץ ונאלצים לרכוש מים ממכליות. בקשה להיתר בנייה למאגר מים, שהגיש הכפר למנהל האזרחי ב-2006 נדחתה בטענה שמדובר באתר ארכיאולוגי. טיעון זה שימש גם לדחיית פרויקט שיזמה סוכנות האיחוד האירופי לסיוע הומניטארי והגנה אזרחית (Echo) לשיקום רשת המים באל-ג'יפתליק בשנת 2005 – פרויקט שאושר בידי רשות המים הפלסטינית ובידי ועדת המים המשותפת הישראלית-פלסטינית. הטענה כי הכפר הוא אתר ארכיאולוגי היווה גם בסיס לדחיית בקשותיה של מועצת הכפר לסלול כבישים חדשים בכפר, שרוב הדרכים בשטחו הבנוי הן דרכי עפר צרות. עם זאת, כשביקשה הסוכנות הגרמנית לשיתוף פעולה בינלאומי בשנת 2010 להקים מרפאה בכפר, ערך המנהל חפירות ארכיאולוגיות על חשבונו. לאחר שחשף ממצאים ארכיאולוגיים והסיר אותם מן האתר, אישר את הקמת המרפאה.

פריטים מומלצים

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

בני משפחת דר'ארמה ליד שיירי רכושם לאחר שהמנהל האזרחי הרס את ביתם באל-פארסייה. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 10.8.10.

בקעת הירדן

הכפר אל-פאריסייה: הרס בעילה של בנייה בשטח אש

הכפר אל-פאריסייה שבצפון בקעת הירדן שכן במקומו עוד בטרם כבשה ישראל את הגדה ב-1967, נהרס כליל בידי ישראל בשנת 2010: בקהילה, הכוללת כיום חמישה מתחמים, חיים בכל עונות השנה כ-300 תושבים, וכ-200 נוספים חיים בה רק בעונת החורף. כל התושבים חיים באוהלים ובפחונים ומתפרנסים מרעיית צאן ומחקלאות. מתחמי הקהילות אינם מחוברים לרשתות החשמל או המים וממוצע צריכת המים בהם עומד על 20 ליטר ליום לנפש בלבד – כמות הנמוכה משמעותית מהכמות המינימלית המומלצת על-פי ארגון הבריאות העולמי: 100 ליטר לנפש ליום. בנוסף אין בקהילות מוסדות חינוך וילדיה הולכים מדי יום כחמישה קילומטר ברגל לשני בתי הספר בכפר עין אל-בידא, לבנים ולבנות, שכל אחד מהם כולל יסודי ותיכון. מתחמי הקהילה מוקפים בהתנחלויות ובנקודות התנחלות: מצפון גבעת סלעית ומחולה, ממזרח שדמות מחולה ורותם, ומדרום משכיות. בנוסף על כך, הכריז הצבא על שטח הכפר ושטחים נרחבים מדרום, צפון ומערב לו, "שטח אש". שטחים נוספים באזור הוגדרו כחלק משטחי השיפוט או מהשטחים המוניציפליים של התנחלויות סמוכות. הגדרות אלה משמשות את ישראל כדי לחסום לחלוטין את גישתם של תושבי הכפר לרוב השטחים הסובבים אותו, שבהם הם רועים את צאנם מזה שנים ארוכות.

6 ינואר 2014

חקלאות

כבתוך שלה

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

4 יוני 2013