הכפר ח'ירבת טאנא

11 יוני 2014, עודכן ב-14 אפריל 2016

בכפר ח'ירבת טאנא, שממזרח לבית פוריכ, גרים כ-300 אנשים במערות, באוהלים ובמבנים ארעיים וקבועים. הקהילה חיה באזור כבר עשרות שנים ואנשיה מתפרנסים מחקלאות ומרעיית צאן ובקר. בשנות השבעים, בזמן שחלק מהתושבים כבר חיו במקום, הוכרז השטח שבו מצוי הכפר כשטח צבאי סגור שבו הוכרז שטח אש. המנהל האזרחי אינו מכיר בח'ירבת טאנא ככפר הראוי לתכנון ואוסר על הבנייה בו. הקהילה אינה מחוברת לרשתות מים וחשמל ותושביה משתמשים בשני מעיינות שמצויים במקום.

ביולי 2005, בעת שהתושבים שהו באדמות חקלאיות בבית פוריכ, הרס המנהל האזרחי כמעט את כל מבני הכפר וחסם פתחי מערות ששימשו את התושבים. ההריסה נעשתה בנימוק של בנייה ללא היתר בתחום שטח אש, אם כי באותה עת שטח האש לא היה פעיל מזה לפחות 15 שנים. תושבי הכפר בנו את בתיהם מחדש, והגישו בסוף אותה שנה עתירה לבג"ץ בדרישה שהמנהל יכין עבורם תוכנית מתאר ויימנע מהרס בתיהם. בתגובתה לעתירה, הודיעה המדינה כי מוסדות התכנון החליטו להימנע מתכנון ח'ירבת טאנא "נוכח המצאות המקבץ בתחום אתר ארכיאולוגי ובלב שטח פתוח המוגדר כאזור חקלאי בתוכנית המתאר [המנדטורית] החלה, ולאור עתודות הקרקע הנרחבות לכפר בית פוריכ". המדינה הוסיפה כי התושבים ממילא מתגוררים דרך קבע בבית פוריכ, שבשטח B, ושוהים בח'ירבת טאנא רק באופן עונתי.

מצגת תמונות: החיים בכפר ח'רבת טאנא לפני ההריסות ואחריהן. צילום: בצלם

בינואר 2009 דחו השופטים את העתירה וקיבלו את עמדת המדינה. בין השנים 2009 ו-2011 הרס המנהל האזרחי מבנים בכפר חמש פעמים. האחרונה בהן הייתה במארס 2011, אז הרס המנהל את כל 46 מבני הכפר, לרבות שמונה מערות עתיקות ששימשו למגורים ולגידול צאן וכן מאגרי מים. 152 מתושבי הכפר, ובהם 64 קטינים, נותרו ללא קורת גג. מלבד כמה מערות, רק המסגד נותר עומד על תילו, בבניין שנבנה בתקופה העות'מנית לפני יותר ממאה שנים. לאחר כל אחד מגלי ההריסה, חזרו התושבים ובנו את בתיהם מחדש. לאחר הריסות אלו התנהל הליך משפטי במהלכו התקיימה, בהמלצת בית המשפט, הידברות בין התושבים למדינה. בתקופת ההליך המשפטי, שנמשך עד נובמבר 2015, לא בוצעו הריסות בקהילה.

מייד אחרי מבצע ההריסה האחרון במארס 2011 הגישו תושבי ח'ירבת טאנא עתירה נוספת לבג"ץ נגד הרס הכפר ופינוי תושביו. בית המשפט הוציא צו זמני שאוסר על הרשויות להרוס בתים עד שתוכרע העתירה, בתנאי שהמצב בשטח "יוקפא". בנומבר 2012, למעלה משנה וחצי לאחר מכן, הגישה המדינה את תגובתה לעתירה. המדינה חזרה על התנגדותה לתכנן את המקום, והוסיפה כי "החל מהימים הקרובים, ובמהלך כמה חודשים" עתידה להתבצע בשטח האש שבתחומו שוכן הכפר "שורת אימונים רחבי היקף של כוחות צה"ל", לרבות שימוש באש חיה. בחודשים נובמבר-דצמבר 2012 ניהל צה"ל אימון בח'ירבת טאנא, לראשונה מזה שנים, והורה ארבע פעמים על פינוי התושבים, ליומיים בכל פעם. ההליך המשפטי בעתירת התושבים נמשך עד נובמבר 2015 ובמהלכו התקיימה, בהמלצת בית המשפט, הידברות בין התושבים למדינה. בתקופת ההליך המשפטי לא בוצעו הריסות בקהילה.

תושבי ח'ירבת טאנא ליד מבואה של מערת מגורים שהרסו הכוחות. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 2.3.16

ב-16.11.15 הודיע בג"ץ על סיום ההליך המשפטי ועל מחיקת העתירה. השופטים קיבלו את עמדת הרשויות לפיה מדובר בבנייה בלתי חוקית בשטח אש. בנוסף ציין בית המשפט כי המדינה הסכימה לאפשר לתושבי הקהילה גישה לשטח לצרכי רעיית צאן וכי "חזקה על המשיבים כי ינהגו ברוחב דעת לעניין זה". מאז ה-9.2.16 הרסו הרשויות מבנים בקהילה בארבעה מועדים שונים, האחרון שבהם ב-7.4.16. בפעולות ההריסה הנרחבות, הנעשות כחלק מהניסיון לגרש את תושבי הקהילה מבתיהם, נהרסו 40 מבני מגורים ו-68 מבנים נוספים, בהם בית הספר של הקהילה שהוקם בתמיכת ארגון הסיוע האיטלקי COOPI. על אף הצהרות המדינה בבית המשפט כי השטח שבו חיים תושבי ח'ירבת טאנא נדרש לצורכי אימונים – טענה שהתקבלה על-ידי השופטים – עולה ממחקר שפרסם ארגון כרם נבות במארס 2015 כי בשטח זה נעשה רק שימוש מועט לצרכי אימונים: לפי נתוני המחקר רק ב-5,700 דונם (13.4%) משטח האש, המשתרע על-פני יותר מ-42 אלף דונם, מתקיימים אימונים בתכיפות העולה על פעם ברבעון. יתר על כן, אימונים אלו מתקיימים באזור המרוחק בין קילומטר לארבעה קילומטרים ממקום מושבה של הקהילה.

פירוט ההריסות בשנת 2016:

ב-9.2.16 הרסו הרשויות שני מבני מגורים ו-11 דירים ומכלאות צאן.

ב- 2.3.16 הרסו הרשויות תשעה מבני מגורים, 16 דירים ומכלאות צאן ובית ספר.

ב-24.3.16 הרסו הרשויות 17 מבני מגורים, 21 דירים ומכלאות צאן ובריכה לאגירת מים.

ב-7.4.16 הרסו הרשויות 12 מבני מגורים ו-11 דירים ומכלאות צאן.

פריטים מומלצים

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

ההריסה בח'ירבת חומסה. צילום: עארף דראר'מה, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

משאיות העמיסו את החפצים, אוטובוסים הגיעו בשביל התושבים: ישראל ביצעה הריסה נרחבת בקהילת חומסה בפעם השישית בתוך פחות משנה

הבוקר, יום רביעי, 7.7.21, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לקהילת ח׳ירבת חומסה שבבקעת הירדן. על פי מידע ראשוני, הכוחות פירקו את אוהליהם של רבים מתושבי הקהילה, החרימו אותם ואת תכולתם והעמיסו אותם על משאיות. העמסת הציוד נמשכת גם עתה, בשעות הערב. בנוסף הגיעו למקום אוטובוסים כדי לפנות את התושבים, שנשארו ללא קורת גג בחום הקופח. התושבים, אשר סירבו להתפנות מהמקום, חוששים שיגורשו בכוח הזרוע הלילה. על פי מידע ראשוני, הכוחות הרסו את בתיהן של לפחות תשע משפחות, והותירו כשישים בני אדם ללא קורת גג. חיילים ועובדים של המנהל האזרחי ממשיכים להעמיס את תכולת הבתים של התושבים על משאיות צבאיות בשעות אלה. בצלם מברר עדיין את הפרטים המדויקים של הרכוש שנהרס והוחרם. עם זאת, ברור שיש לדחות על הסף את ניסיונה של ישראל להציג את התעמרותה בתושבי הקהילה, במטרה להעבירם בכפייה ממקום מושבם ולהשתלט על אדמותיהם, כדבר המתרחש בהסכמתם. הריסת הבתים בקהילה היא חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, ואשר נועדה ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכז אותם במובלעות ולהשתלט על אדמותיהם. מדיניות זו היא בגדר ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – מעשה שהוא פשע מלחמה על-פי משפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות ליישום מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית. מעשיה אלה של ישראל הם גם אות קלון לקהילה הבינלאומית, אשר פטרה את עצמה מחובתה לדרוש מישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה עד כה בגינויים חסרי כל השלכות מעשיות.

7 יולי 2021

הריסת מבנה בפסאייל א-תחתא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.11.20

מדיניות התכנון בגדה

ישראל מבצעת פשע ומתארת את הפלסטינים כעבריינים: בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית

במסגרת מאמציה להשתלט על שטחים נוספים בגדה המערבית, אתמול הרסה ישראל את בתיהם של 44 פלסטינים (בהם 22 קטינים) וניתקה קהילות שלמות מתשתיות המים. ההריסות הן ביטוי הקצה של מדיניות ישראלית המבקשת לרוקן אזורים שלמים בגדה המערבית מתושביהם הפלסטינים באמצעות שימוש מתמשך באימונים צבאיים בשטחי מגורים וחקלאות, מניעת גישה לאדמות, איסור על בניית מבנים ועל חיבור לתשתיות בסיסיות והחרמות. כבר עכשיו, בנובמבר 2020 מספר הפלסטינים שישראל הרסה השנה את ביתם בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) עולה על 900. אזור רמאללה בכפר א-לובן אל-ר'רבייה שבמחוז רמאללה הרס המנהל האזרחי שלד של מבנה בשלבי בנייה (רצפה ועמודים), שנועד למגורי משפחה בת 8 נפשות, מתוכן 6 ילדים, וכן צריף בבעלות תושב אחר ששימש כמוסך. בקעת הירדן בפסאייל א-תחתא שבצפון בקעת הירדן, המנהל האזרחי: החרים 2 שלדים של צריפים שנועדו למגורי משפחה מורחבת המונה 7 נפשות בהן שני ילדים, ונתרמו לה על-ידי ארגוני סיוע הומניטארי, לאחר שהמנהל הרס את צריפי המגורים שלהם בחודשים הקודמים. הרס 2 צריפי מגורים של משפחה בת 10 נפשות בהן 4 ילדים, וכן מטבח ושירותים, דירים, גדר ורשת חשמל. הרס 8 צריפים ששימשו שתי משפחות וכללו: שירותים, אחסון למספוא, אורוות סוסים, לול תרנגולות וטאבונים, והשחיתו מספוא לחיות. בקהילת תל א-סמאדי שמצפון מערב לכפר אל-ג'יפתליק החרים המנהל האזרחי צריף ששימש למגורי זוג וכן מבנה שירותים ומיכל מים שנתרמו לזוג על ידי ארגון סיוע הומניטארי לאחר שהכוחות הרסו את צריף המגורים שלהם, מבנה שירותים ומיכל מים מפלסטיק ב-21.10.20. מסאפר יטא (דרום הר חברון) בח'ירבת א-רכיז הרס המנהל האזרחי 2 מבני מגורים של משפחה המונה שש נפשות, מתוכן שלושה ילדים ומבנה לשימוש חקלאי בבעלות משפחה אחרת בקהילה. בח'ירבת א-סארורה, הרס המנהל מבנה שירותים בבעלות תושב הקהילה. בחירבת ח'לת א-דבע נהרסו 2 מבני מגורים בשלבי בנייה שנועדו למגורי 2 משפחות, המונות יחד 11 נפשות, בהן 7 ילדים, וכן מבנה שהכיל שירותים ומטבח. במר'אייר אל-עביד נהרסו 2 מבנים לשימוש חקלאי ומבנה שירותים בבעלות תושב הקהילה. אנשי המנהל האזרחי חתכו קו מים באורך של כ-2 קילומטרים שסיפק מים לקהילות אל-פח'ית, א-ספאיי, מר'אייר אל-עביד וא-תבאן. עלות הנחתו של קו המים עמדה על קרוב למאה אלף יורו, והוא נתרם על-ידי ארגונים הומניטאריים. המנהל האזרחי כבר השחית את קו המים הראשי המוביל למסאפר יטא בחודש פברואר 2019 והוא שוקם מאז, ובחודש אוקטובר השנה השחית המנהל קו חלוקה פנימי שהוביל מים לקהילות מר'אייר אל-עביד וח'ירבת אל-מג'אז. בחירבת ג'ינבה נהרסו מכל מים וחלק מגדר רשת ונעקרו ארבעה עצי זית. נכון לסוף נובמבר 2020 לפחות 919 פלסטינים איבדו את ביתם, בהם לפחות 460 קטינים. לשם השוואה, ב-2019 כולה איבדו את ביתם 677 פלסטינים, ב-2018 – 397, וב-2017 – 521. בנוסף, במהלך 2020 ישראל הרסה 330 מבנים ומתקנים שלא נועדו למגורים, כולל תשתיות הומניטריות כגון בורות, רשתות מים ותשתיות חשמל, החיוניות לקיום אנושי. חלק מהבתים שנהרסו אתמול היו בשלבי בניה וטרם אוכלסו וההריסות בוצעו, פעם נוספת, לפני מערכת חורפית משמעותית ובמהלך מגפה עולמית. מוקדם יותר החודש, ערב יום הבחירות בארצות הברית, הרסה ישראל כליל את ח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן, בפעולת ההרס הגדולה מסוגה מזה כעשור. ישראל מתמידה ביישום מדיניות זו של העברה בכפייה כשהיא מגובה בפסיקות של בתי המשפט בישראל – ובעיקר של בית המשפט העליון – ובתגובה נרפית מצד הקהילה הבינלאומית. הריסת הבתים חושפת רק פן אחד של מדיניות נפשעת זו, שתיפסק רק כאשר במקום גינויים או דרישות לפיצויים תידרש ישראל לתת דין וחשבון על מעשיה. הניסיונות להתמודד עמה בדרכים אחרות כשלו – כישלון שחורבותיו פזורות בכל רחבי הגדה המערבית.

26 נובמבר 2020