חקלאות

תנופת ההרס ברחבי הגדה נמשכת בשבוע הראשון לחודש מארס; מתחילת 2016 איבדו את בתיהם 435 שני אדם, בהם 234 קטינים

בשבוע האחרון הרסו הרשויות 17 מבני מגורים, 19 מכלאות ודירים לצאן ובית ספר, בשתי קהילות בבקעת הירדן, האחת באזור שכם והשנייה באזור יריחו. 64 נפשות, בהן 28 קטינים, איבדו את בתיהן בהריסות אלה.

תושבי ח'ירבת טאנא ליד מבואה של מערת מגורים שהרסו הכוחות. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 2.3.16
תושבי ח'ירבת טאנא ליד מבואה של מערת מגורים שהרסו הכוחות. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 2.3.16

ב-2.3.16 בשעות הבוקר הגיעו כוחות של הצבא והמינהל האזרחי לח'ירבת טאנא, השוכנת ממזרח לכפר בית פוריכ שבמחוז שכם. באמצעות שלושה דחפורים, הכוחות הרסו 34 מבנים בקהילה: הם הרסו בית ספר שכלל שתי כיתות, בהן למדו תשעה תלמידים בגילאי שש עד עשר. מבנה העץ של בית הספר הוקם בשנת 2011 במימון ארגון הסיוע האיטלקי COOPI והוא כלל, בנוסף לכיתות הלימוד, שני חדרי שירותים וכן חצר עם מתקני שעשועים. הכוחות הרסו גם תשעה מבני מגורים שבהם חיו שלושים נפשות, בהן שבעה קטינים, וכן 16 מכלאות ודירי צאן ששימשו לפרנסת משפחות הקהילה ולוח להפקת אנרגיה סולארית. בנוסף הרסו הכוחות ארבע מבואות אבן למערות המשמשות למגורים (המערות עצמן לא ניזוקו) וכן ארבעה מבנים שלא היו בשימוש כיוון שבעליהם עזבו את הקהילה – שלושה אוהלי מגורים ודיר לצאן. אחד ממבני המגורים ושבע מהמכלאות ודירי הצאן שנהרסו בפעולה זו, נהרסו גם לפני כשלושה שבועות, בפעולת הריסה שביצעו כוחות הצבא והמינהל האזרחי ב-9.2.16. לאחר ההריסה הקודמת תושבי הקהילה קיבלו מספר אוהלים מהסהר האדום, ששב ותרם להם אוהלים גם למחרת ההריסה האחרונה.

תכולת בית של משפחה שהרסו הכוחות בח'ירבת טאנא. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 2.3.16
תכולת בית של משפחה שהרסו הכוחות בח'ירבת טאנא. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 2.3.16

ב-3.3.16, הגיעו כוחות של הצבא והמינהל האזרחי לקהילת רועי צאן בוואדי קלט, מערבית ליריחו. זהו אזור מבודד שהגישה אליו קשה ומשובשת. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר בעיר יריחו ובשל קשיי ההגעה הם מתגוררים במהלך השבוע ביריחו ושבים לביתם מדי פעם בסופי השבוע. הכוחות הגיעו עם דחפורים והרסו מבני מגורים ודירים לצאן של שלוש משפחות השוכנות בשני אזורים המרוחקים כ-300 מטרים זה מזה. בסך הכול הרסו הכוחות ארבעה מבני מגורים מעץ ומפח, שבהם חיו 34 נפשות, מתוכן 21 קטינים, מבנה מגורים נוסף המאוכלס באופן עונתי בלבד שעמד ריק בעת ההריסה, וכן שני מבנים לצאן. בנוסף להריסת המבנים, החרימו הכוחות עצים שנועדו לשמש להסקה, תיל שנועד לגדרות עבור הצאן וכלים להאכלה והשקייה של הצאן. מאז ההריסה נותרו המשפחות וצאנן ללא מחסה, ומבלי שקיבלו סיוע כלשהו.

תכולת בית של משפחה שהרסו הכוחות בוואדי קלט. צילום: מוסעב עבאס, בצלם, 7.3.16
תכולת בית של משפחה שהרסו הכוחות בוואדי קלט. צילום: מוסעב עבאס, בצלם, 7.3.16

מעשי הרס והחרמה אלה הם המשך ישיר של מסע ההרס החריג בהיקפו שבו פתחו הרשויות הישראליות בינואר 2016 בקהילות רועים פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית. מאז תחילת השנה פירקו הרשויות והרסו 203 מבנים בקהילות הנמצאות בסכנת גירוש, בהם 105 מבני מגורים. 435 בני אדם, בהם 234 קטינים, איבדו את בתיהם. בפעולות הריסה אלה הרשויות הישראליות כופות על תושבי הקהילות הללו מציאות חיים בלתי אפשרית. מדיניות ממשלתית זו, המיושמת בשיטתיות זה שנים, מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש. למידע נוסף על גל ההריסות מאז תחילת 2016 ועל המדיניות הישראלית לגירוש פלסטינים מאזורים נרחבים בגדה המערבית הקליקו כאן.

תושבים חוסים בצל עץ לאחר שביתם בואדי קלט נהרס. צילום: מוסעב עבאס, בצלם, 7.3.16
תושבים חוסים בצל עץ לאחר שביתם בואדי קלט נהרס. צילום: מוסעב עבאס, בצלם, 7.3.16

פריטים מומלצים

חקלאות

כבתוך שלה

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

4 יוני 2013

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

בני משפחת דר'ארמה ליד שיירי רכושם לאחר שהמנהל האזרחי הרס את ביתם באל-פארסייה. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 10.8.10.

בקעת הירדן

הכפר אל-פאריסייה: הרס בעילה של בנייה בשטח אש

הכפר אל-פאריסייה שבצפון בקעת הירדן שכן במקומו עוד בטרם כבשה ישראל את הגדה ב-1967, נהרס כליל בידי ישראל בשנת 2010: בקהילה, הכוללת כיום חמישה מתחמים, חיים בכל עונות השנה כ-300 תושבים, וכ-200 נוספים חיים בה רק בעונת החורף. כל התושבים חיים באוהלים ובפחונים ומתפרנסים מרעיית צאן ומחקלאות. מתחמי הקהילות אינם מחוברים לרשתות החשמל או המים וממוצע צריכת המים בהם עומד על 20 ליטר ליום לנפש בלבד – כמות הנמוכה משמעותית מהכמות המינימלית המומלצת על-פי ארגון הבריאות העולמי: 100 ליטר לנפש ליום. בנוסף אין בקהילות מוסדות חינוך וילדיה הולכים מדי יום כחמישה קילומטר ברגל לשני בתי הספר בכפר עין אל-בידא, לבנים ולבנות, שכל אחד מהם כולל יסודי ותיכון. מתחמי הקהילה מוקפים בהתנחלויות ובנקודות התנחלות: מצפון גבעת סלעית ומחולה, ממזרח שדמות מחולה ורותם, ומדרום משכיות. בנוסף על כך, הכריז הצבא על שטח הכפר ושטחים נרחבים מדרום, צפון ומערב לו, "שטח אש". שטחים נוספים באזור הוגדרו כחלק משטחי השיפוט או מהשטחים המוניציפליים של התנחלויות סמוכות. הגדרות אלה משמשות את ישראל כדי לחסום לחלוטין את גישתם של תושבי הכפר לרוב השטחים הסובבים אותו, שבהם הם רועים את צאנם מזה שנים ארוכות.

6 ינואר 2014