בקעת הירדן

רטרוספקטיבת סרטי כיבוש ויומני וידיאו אישיים בשני ערבי הקרנה של בצלם בפסטיבל סולידריות בתל אביב

מבחר סרטים שהופקו על ידי מחלקת הווידיאו של בצלם יוצגו בשני ערבים בפסטיבל הקולנוע "סולידריות 2017" בסינמטק תל אביב.

ביום שלישי, 9 במאי, בשעה 19:00, ייערך ערב לציון עשור לפעילות פרויקט המצלמות של בצלם: The Best of the Worst - מבחר סרטונים המשקפים היבטים שונים של הכיבוש, שביוני ימלאו לו 50 שנה. החל משנת 2007 בצלם מחלק מצלמות לתושבים בגדה המערבית ומכשיר אותם בתיעוד ההפרות של זכויות האדם בסביבתם. הסרטונים מתעדים, בין השאר, אלימות חיילים, אלימות מתנחלים, מחסומים והגבלות תנועה אחרות. בסיום ההקרנה יענו חברי צוות בצלם לשאלות מהקהל.

שלושה ימים קודם לכן, ביום שבת, 6 במאי, בשעה 20:30, יוצגו יומני וידיאו של ח'דיג'ה בשאראת וניבין בשאראת, נשים מקהילות פלסטיניות בבקעת הירדן שתיעדו את חייהן ואת חיי משפחותיהן. בבקעת הירדן פזורות עשרות קהילות פלסטיניות, שהרשויות הישראליות את בתיהן ומונעות מהן חיבור לתשתיות מים וחשמל במטרה לגרש את תושביהן. בנוסף יוקרנו סרטונים קצרים נוספים שצילמו מתנדבי בצלם על המתחולל בבקעת הירדן. בסיום ההקרנה ישוחחו יוצרות הסרטים וחברי צוות הווידאו של בצלם עם הקהל.

החלום שלי ישאר רק חלום

חדיג'ה בשאראת, בת 28, תושבת קהילת ח'ירבת חומסה בבקעת הירדן, היא בוגרת החוג לאמנות באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, נשואה ואם לשלוש ילדות קטנות. חדיג'ה ובעלה מתפרנסים בדוחק מחקלאות ומרעיית צאן וחולקים בית עם הורי בעלה, לאחר שהמנהל האזרחי הרס את ביתם בתואנה שהוא נבנה ללא היתר.

ניבין בשאראת, מתוך הסרטון
ניבין בשאראת, מתוך הסרטון

סופ"ש אצל ההורים

ניבין בשאראת, בת 19, היא סטודנטית לחינוך מיוחד באוניברסיטת אל-קודס הפתוחה. משפחתה גרה בקהילת ח'לת מכחול, המונה שש משפחות. הקהילה מתפרנסת בעיקר מגידול צאן ומחקלאות ואינה מחוברת לתשתיות מים או חשמל. בשל המחסומים שמציבה ישראל בבקעת הירדן וכיוון שהרשויות הישראליות אינן מאפשרות סלילת דרך ראויה לקהילה, הילדים אינם יכולים להגיע ממנה באורח סדיר לבית הספר. לכן, למעט סופי שבוע וחופשות, הם נאלצים לגור ללא הוריהם בכפר טמון, הנמצא במרחק של כ-15 קילומטר מהקהילה.

פריטים מומלצים

בקעת הירדן

מאז שבעה באוקטובר הגבירה ישראל את מאמציה לגרש קהילות רועים בצפון בקעת הירדן

בדו״ח חדש של בצלם, מפרט הארגון כיצד ישראל מגבירה את הלחץ שהיא מפעילה על עשרות קהילות רועים פלסטיניות בצפון בקעת הירדן כדי לגרום לתושביהן לעזוב את בתיהם ואת אדמותיהם. היא צמצמה את שטחי המרעה שלהן, מנעה את אספקת המים הסדירה אליהן ופעלה לניתוק הבקעה משאר שטח הגדה המערבית. כל זאת באמצעות יצירת שיתוף פעולה ותיאום בין הצבא, המשטרה, מתנחלי האזור והמועצה האזורית בקעת הירדן.ישראל מגבילה את יכולתן של קהילות פלסטיניות אלה להתקיים בשיטתיות במשך עשרות שנים באמצעות הגבלות שכוללות חסימה של כמעט 80% משטח בקעת הירדן בפני פלסטינים – באמצעות הגדרה של חלקים שונים ממנו כ"שטח אש", "שמורת טבע" או "שטח מוניציפלי" של התנחלויות. ישראל נתלית בהגדרות אלה כדי להצדיק את סירובה לאשר תוכניות בנייה בקהילות הרועים שיאפשרו לתושביהן לבנות את בתיהן כחוק ולהתחבר לתשתיות של מים וחשמל. נוסף על כך, בגיבוי מלא של הצבא ושל המשטרה ובחסותם, מתנחלים מפעילים כלפי תושבי הקהילות אלימות קשה, יום-יומית. מדיניות זו כופה על תושביה הפלסטינים של הבקעה תנאי חיים בלתי אפשריים.הלחץ שמפעילה ישראל על קהילות אלה נועד לערער את הבסיס הכלכלי של קהילות הרועים הפלסטיניות ולדחוק את האוכלוסייה הפלסטינית מבקעת הירדן. זאת כדי להנציח את משטר האפרטהייד במרחב גיאוגרפי זה ולאפשר לישראל לנצל את השטח לצרכיה שלה.

18 מרץ 2024

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

ההריסה בח'ירבת חומסה. צילום: עארף דראר'מה, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

משאיות העמיסו את החפצים, אוטובוסים הגיעו בשביל התושבים: ישראל ביצעה הריסה נרחבת בקהילת חומסה בפעם השישית בתוך פחות משנה

הבוקר, יום רביעי, 7.7.21, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לקהילת ח׳ירבת חומסה שבבקעת הירדן. על פי מידע ראשוני, הכוחות פירקו את אוהליהם של רבים מתושבי הקהילה, החרימו אותם ואת תכולתם והעמיסו אותם על משאיות. העמסת הציוד נמשכת גם עתה, בשעות הערב. בנוסף הגיעו למקום אוטובוסים כדי לפנות את התושבים, שנשארו ללא קורת גג בחום הקופח. התושבים, אשר סירבו להתפנות מהמקום, חוששים שיגורשו בכוח הזרוע הלילה. על פי מידע ראשוני, הכוחות הרסו את בתיהן של לפחות תשע משפחות, והותירו כשישים בני אדם ללא קורת גג. חיילים ועובדים של המנהל האזרחי ממשיכים להעמיס את תכולת הבתים של התושבים על משאיות צבאיות בשעות אלה. בצלם מברר עדיין את הפרטים המדויקים של הרכוש שנהרס והוחרם. עם זאת, ברור שיש לדחות על הסף את ניסיונה של ישראל להציג את התעמרותה בתושבי הקהילה, במטרה להעבירם בכפייה ממקום מושבם ולהשתלט על אדמותיהם, כדבר המתרחש בהסכמתם. הריסת הבתים בקהילה היא חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, ואשר נועדה ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכז אותם במובלעות ולהשתלט על אדמותיהם. מדיניות זו היא בגדר ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – מעשה שהוא פשע מלחמה על-פי משפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות ליישום מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית. מעשיה אלה של ישראל הם גם אות קלון לקהילה הבינלאומית, אשר פטרה את עצמה מחובתה לדרוש מישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה עד כה בגינויים חסרי כל השלכות מעשיות.

7 יולי 2021